תקופת מלחמת העולם השנייה הייתה תקופה חשוכה לאנושות. בזמן המלחמה קרתה שואת היהודים בו רצחו את בני העם היהודי באירופה. הנאצים לא רק רצחו מיליוני יהודים תמימים, הם גם הפקיעו את הרכוש שלהם ובזזו אותו באלפים.
יהודים רבים אשר היו להם נכסים כמו יצירות אמנות ודירות גילו אחרי המלחמה שהרכוש שלהם נגנב ונבזז. לאחר המלחמה הם הגישו תביעות נגד ממשלות גרמניה ואוסטריה, אולם היה קשה מאוד להוכיח את הבעלות על הרכוש כי הנאצים גם השמידו את מסמכי הבעלות של אותם היהודים.
סיפור זה הוא סיפור חקירות שיכול להיות מתסכל מאוד, וזה בדיוק מה שקרה לשמעון כהן (שם בדוי).
שמעון כהן הוא בן לזוג ניצולי שואה. הוריו גרו בעיר וינה והיה להם שם בית קטן ויצירות אמנות שוות ערך. עם פרוץ המלחמה נגזל רכושם והם נשלחו למחנות הריכוז. עם סיום השואה, הוריו עלו לארץ ישראל והקימו שם חיים חדשים.
לאחר מות הוריו, החליט שמעון לתבוע פיצויים על הרכוש שנגזל מהם. לשמעון היו רק מכתבים שהוריו שמרו שתיעדו את הרכוש שהיה להם. לא היה לו לא את מסמכי הבעלות או הרכישה של הדירה ולא של יצירות האמנות. הוא פנה לבלש פרטי בתקווה שהוא יעזור לו לאסוף ראיות.
הבלש הפרטי י. קורקי היה בעל ניסיון רב בחקירות מסוג דומה. הוא שלח צוות של חוקרים פרטיים לעיר וינה והם אספו ראיות והוכחות מהארכיונים של העירייה לכך שהבית ויצירות האמנות אכן היו בבעלות של הוריו של שמעון. בסיוע של עורך דין מקומי הגיש שמעון את התביעה, רק שהפעם היו לו את כל הראיות הנדרשות שסיפק לו הבלש.
בסופו של דבר שמעון זכה בסכום כספי גדול מאוד, הוא קיבל מעל מיליון אירו. כ-250 אלף יורו החליט שמעון לתרום למוזיאון יד ושם לשימור ההסיטוריה. בנוסף השקיע 40 אלף ₪ בתיעוד הסיפור של הוריו במהלך המלחמה על ידי הוצאת ספר וסרט תיעודי.
לשמעון היה חשוב מאוד לדעת שהצדק אכן נעשה ושהוריו אכן זכו לקבל תמורה על הרכוש שנגזל מהם. הפיצוי לא פיצה את הוריו של שמעון על הסבל הרב שהם עברו, אבל העובדה שהוא זכה להכרה בסבל שלהם ממשלת אוסטריה ניחמה אותו והעניקה לו תחושה של שלווה.
יהודים רבים אשר היו להם נכסים כמו יצירות אמנות ודירות גילו אחרי המלחמה שהרכוש שלהם נגנב ונבזז. לאחר המלחמה הם הגישו תביעות נגד ממשלות גרמניה ואוסטריה, אולם היה קשה מאוד להוכיח את הבעלות על הרכוש כי הנאצים גם השמידו את מסמכי הבעלות של אותם היהודים.
סיפור זה הוא סיפור חקירות שיכול להיות מתסכל מאוד, וזה בדיוק מה שקרה לשמעון כהן (שם בדוי).
איך חוקר פרטי יכול לסייע לנו לתבוע את מה שנגזל מאתנו?
לאחר מות הוריו, החליט שמעון לתבוע פיצויים על הרכוש שנגזל מהם. לשמעון היו רק מכתבים שהוריו שמרו שתיעדו את הרכוש שהיה להם. לא היה לו לא את מסמכי הבעלות או הרכישה של הדירה ולא של יצירות האמנות. הוא פנה לבלש פרטי בתקווה שהוא יעזור לו לאסוף ראיות.
על חקירה ללא גבולות של זמן ומקום
הבלש הפרטי י. קורקי היה בעל ניסיון רב בחקירות מסוג דומה. הוא שלח צוות של חוקרים פרטיים לעיר וינה והם אספו ראיות והוכחות מהארכיונים של העירייה לכך שהבית ויצירות האמנות אכן היו בבעלות של הוריו של שמעון. בסיוע של עורך דין מקומי הגיש שמעון את התביעה, רק שהפעם היו לו את כל הראיות הנדרשות שסיפק לו הבלש.
בסופו של דבר שמעון זכה בסכום כספי גדול מאוד, הוא קיבל מעל מיליון אירו. כ-250 אלף יורו החליט שמעון לתרום למוזיאון יד ושם לשימור ההסיטוריה. בנוסף השקיע 40 אלף ₪ בתיעוד הסיפור של הוריו במהלך המלחמה על ידי הוצאת ספר וסרט תיעודי.
לשמעון היה חשוב מאוד לדעת שהצדק אכן נעשה ושהוריו אכן זכו לקבל תמורה על הרכוש שנגזל מהם. הפיצוי לא פיצה את הוריו של שמעון על הסבל הרב שהם עברו, אבל העובדה שהוא זכה להכרה בסבל שלהם ממשלת אוסטריה ניחמה אותו והעניקה לו תחושה של שלווה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה