הבגידה המדומה

זה התחיל לפני שבועיים כשבעלי חזר הביתה בשעה מאוחרת. הסתכלתי על השעון והוא הראה שתיים. שאלתי אותו איפה היית ולמה הוא לא היה זמין בנייד והוא שתק כמה שניות ורק אמר נגמרה לי הסוללה, ישבנו אחרי העבודה בפאב. הנחתי לזה למרות שהחשש התחיל לנקר בתוכי. חשבתי על כל המאמרים שקראתי לאחרונה. על הסטטיסטיקות של הבגידות. זה לא שהייתי כל כך תמימה בעצמי אבל גם לא הייתי מאלה שיחשבו לי זה אף פעם לא יקרה. והאמת היא שהייתי די בטוחה שזה זה הפעם. כלומר, שהוא בוגד בי. הסקס בינינו כבר מזמן לא מה שהיה ונראה לי טבעי שגם הוא כמוני מנסה לחפש ריגושים במקומות אחרים ובמחוזות חדשים.

למחרת בבוקר בחנתי אותו בקפידה ובדקדקנות כאשר התלבש והתארגן ללכת לעבודה. פתאום שמתי לב לכתפיו הרחבות, לכפות ידיו המסיביות, לטבעת הנישואים הנוצצת שהבהיקה על הקמיצה. ריח האפטרשייב שלו מילא את החדר ואני התחלתי להרגיש תחושה משונה מתפשטת בבטני. פתאום ראיתי אותו באור אחר לגמרי, כאילו פגשתי בו לראשונה. מבט אחרון אלי מהדלת: "ביי, יום טוב" והלך. כרגיל. במהלך היום לא הפסקתי לחשוב על הבוקר. מצאתי את עצמי מפנטזת על בעלי. האפשרות שאולי הוא בוגד בי גרמה לי לכזה בלבול רגשי ואולי אפילו לגילויו מחדש.

ניסיתי להניח למחשבות ולהתמקד בעבודה. בערב הוא חזר בשעה הרגילה ומיהר להתקלח ולהיכנס למיטה. ניסיתי לגשש להתקרב, לפתח שיחה, אבל הוא רק חסם אותי, "אני עייף, נדבר מחר". לא עבר זמן רב מדי והתרחקותו התחילה להעיק. כמו זמזום טורדני. אז פניתי למשרד החקירות. במשרד החקירות סיפרתי לחוקר הפרטי את כל הפרטים וביקשתי לדעת את האמת, קשה ככל שתהיה. אני לא תמימה, אני יודעת שאוכל לעמוד בזה וגם ככה הייתי בטוחה שאני יודעת ורק רציתי לוודא.
לאחר שבוע של מעקב, שבמהלכו בעלי הפך למושא תשוקה בלתי מושג עבורי, נפגשתי שוב עם החוקר הפרטי, כסוסת ציפורניים ומוצפת חרדה. החוקר הפרטי הראה לי מונות שבהם צילם את בעלי, מעקב שיחות, עדויות לעבודתו ואמר לי בביטחון, "לא הרבה פעמים אני נתקל בכזה מקרה גברת, אבל בעלך לא בוגד.". "מה?" שאלתי בהפתעה. "מאוכזבת?" הוא שאל בחצי חיוך?. "לא, רק מאוד מבולבלת", השבתי.

בערב, כאשר בעלי הגיע הביתה, שטחתי בפניו את כל הראיות לאי הבגידה שלו בי ודרשתי הסבר לשבועות האחרונים. "אני לא מאמין שזה עבד!", הוא אמר בפנים מרוצות. "חבר המליץ לי מניסיון שלשחק אותה קצת קשה להשגה ומסתורי, יכול להפיח מחדש חיים בקשר. אז אמרתי, ננסה. לא חשבתי שתלכי רחוק כל כך". לאחר כמה שניות של שתיקה, חייכתי בערמומיות וסימנתי לו לבוא אחרי לחדר השינה.

סטודיו לצילום ומכבסה

המקרה שאני עומד לספר עליו, הוא אחד המסקרנים והמעניינים ביותר שחקרתי בשנים האחרונות כחוקר פרטי.

לפני מספר שנים, חבר קרוב החליט לפתוח סטודיו לצילום, מה שנקרא פסגת הטכנולוגיה. הוא שכר מקום שבעבר שימש כמכבסה, נסגר באופן פתאומי ובמשך תקופה ארוכה היה סגור. חברי שכר את המקום דרך מתווך ולא הכיר את בעלי המקום.

בשל היותו איש מקצוע מעולה, ובעל תושייה עסקית מצוינת, הסטודיו של  הפך לעסק מוכר ומצליח תוך מספר חודשים. יום אחד נכנס לסטודיו שלו גבר מבוגר, שמו אברהם, וביקש לדעת האם חברי מכיר את האדם שהשכיר לו את המקום. חברי הסביר לו שהוא שכר את המקום ממתווך, ואינו מכיר את בעל המקום. לבסוף, האיש החליט לספר לחברי מדוע הוא הגיע לחנות.

לפני מספר שנים, סיפר אברהם, אשתו מסרה חליפת מחויטת שהוא מאד אהב, לניקוי יבש למכבסה שקדמה לסטודיו שחברי הקים. מה שאשתו של אברהם לא ידעה, שבאחד מהכיסים הפנימיים של החליפה, הייתה טבעת יהלומים יקרת ערך, שהייתה במשפחה עשרות שנים, ומכיוון שהוא לא רצה לבטח אותה, מסיבותיו הוא, הוא שמר עליה באחד מהכיסים של החליפה.

               

כשחזר הביתה מעבודתו והתברר לו שהחליפה הועברה לניקוי יבש, הוא מיהר למקום, אך לתדהמתו, גילה שהמקום סגור על בריח, ושעל הדלת מודעה שהחנות תהיה סגורה עד להודעה חדשה. הוא הבין מיד, שמנהל המכבסה, גילה את הטבעת ומיהר לעזוב את המקום.

מדי יום הוא הגיע למכבסה, וניסה לגלות פרטים על בעלי המקום, אך לשווא.

עכשיו שחברי שכר את המקום, קיווה האיש, שאולי ניתן יהיה לעלות על עקבותיו של בעל המכבסה. חברי התרשם מאד מהסיפור, ופנה אליי שאנסה לעזור לאיש למצוא את האיש שלקח איתו טבעת יקרת ערך.

בתחילת החיפושים שלי, פניתי למחלקת הגבייה של העירייה ולמתווך שעסק בהשכרת המכבסה, שהייתה בבעלותו של האיש שנעלם עם הטבעת. הצלחתי לאתר את שם בעל המכבסה, וגם את כתובת המגורים שלו. אך כפי שצפיתי הוא עזב את ביתו מיד לאחר מציאת הטבעת ועבר למקום אחר.

הייתי לי תחושה, שואסילי, שמו של בעל המכבסה, לא עזב את העיר וכנראה המשיך בעיסוקו כמנהל מכבסה. לאחר כמה ימים של חיפושים, מצאתי את המכבסה החדשה של ואסילי.

כשהגעתי למכבסה, איש חביב, בשנות השישים לחייו, ניגש אליי וביקש לדעת מה רצוני.

חזותו של ואסילי הייתה של אדם שעבד קשה כל חייו, וכנראה שברגע של חולשה, לקח דבר שאינו שייך לו כדי לשפר את איכות חייו. לפי היכרותי עם אנשים כמו ואסילי, ידעתי שעם קצת לחץ פסיכולוגי, אצליח להוציא ממנו את האמת. וזה קרה מהר יותר ממה שחשבתי.

תוך זמן קצר, הוא הודה שלא התכוון לקחת את הטבעת, אלא שברגע של חולשה, נכנע לדחף, לקח את הטבעת ונעלם איתה.

כשניסיתי לחשוב על פתרון כיצד להשיב את הטבעת שכנראה נמכרה, לבעליה האמיתיים, אך למנוע מואסילי תלונה במשטרה, הופתעתי כשהוא נעל את דלת הכניסה של המכבסה, נעלם לכמה דקות לחדר צדדי וחזר עם נרתיק מקטיפה. בתוך הנרתיק הייתה קופסת תכשיטים קטנה שממנה הוא הוציא טבעת יהלומים יפהפייה. 

למישהו יש אקמול?

בבית ספר אחד באזור מרכזי בארץ, אשר ידוע בבעיות ההתנהגות שלו, החלו להתרחש מקרי גניבה מוזרים. ולמה אני אומר מוזרים? שהרי מה מוזר במקרה גניבה?  מה שהיה מוזר זה שהגניבה התבצעה ככל הנראה על ידי אדם בלתי נראה. לפחות כך נטען על ידי צוות המורים. הגניבות היו מתרחשות באופן שיטתי בהפסקות, דווקא במקרים בהם ההמולה חגגה וכל אחד היה יכול להבחין בנער שנכנס אל חדר מורים כמעט ריק. אבל מה קורה כאשר לא רואים שום נער ומדוע כל מה שאותו גנב מעוניין בו הוא כדורי אופטלגין או אקמול?

זה היה אחד המקרים היותר מעניינים שהגיעו אל משרד חקירות רודס, וכמובן שניגשתי אל המלאכה באופן מיידי ובמקרה רגיש כמו זה באופן אישי יחד עם חוקרת ילדים ונוער שחברה אלי במקרים בהם היו מעורבים נערים צעירים וילדים- התעלומה של כאב הראש התחילה להסתבך וקשה היה להבין מה פשר העניין של גניבת האקמולים.

המטרה הראשונה הייתה לראות ולגלות מיהו אותו גנב של משככי הכאבים וכמובן מדוע הוא עושה את זה. שהרי מה הבעיה להשיג אקמול בבית ? החקירה נמשכה זמן רב , זמן בוא לא העלתה דבר וחצי דבר. הוחלט לעשות מעשה קיצוני ואמיץ יותר שעשוי היה לעלות לי בתעודת החוקר שלי וכמובן במוניטין המקצועי שלי בתור איש מקצוע- לבדוק את נושא המורים והמעורבות שלהם בנושא "כאב הראש" הגדול בבית הספר.

חקירת המורים לא היתה פשוטה ודרשה את הסכמת המנהלת שלא נתנה את אותה הסכמה בקלות ביהותה מאמינה בצוות המורים הישר של שנאמנותו לבית הספר ולתלמידיו היא ללא דופי. לאחר מסע של שכנועים ולאחר שהסברתי למנהלת שללא עזרה מצידה בחקירה, המקרים יחזרו על עצמם ויתכן שבריאותם של אותם התלמידים עליהם היא מדברת עלולה להימצא בסכנה, הסכימה המנהלת ונתנה אור ירוק לחקור גם כיוונים אחרים.

מה שהתגלה תקף אפילו אותי בהלם  לאחר שהצבנו מצלמות בחדר המורים, ולאחר מעקב של לא פחות משלושה שבועות תמימים. התברר שמורה חדשה בבית הספר היתה נהגה להחביא  אופן קבוע אופטלגין מאחורי תמונת המחזור שניצבת מאחורי הדלת, ולאחר כמה דקות היה מגיע נער ולוקח אותם. לאחר שהצגנו את הממצאים, תחילה בפני המנהלת ולאחר מכן גם לכל הנוגעים בפרשה, ולאחר שגם המשטרה נכנסה לתמונה, התברר כי הילדים איימו על המורה שיפיצו תמונות פרובוקטיביות שלה שהושגו תוך פריצה אל המכשיר האישי שלה. את הכדורים הם מכרו לילדים ונערים בבית הספר וטענו שאלה כדורי ריטלין, שניתנים לבעלי בעיות קשב וריכוז.

 החקירה נמצאת בעיצומה וגילוי הילדים שנטלו את אותם כדורים עדיין לא הושלם. הנערים נעצרו לחקירה ושוחררו למאסר בית עד תום ההליכים ונמצאים במעקב מתמיד של קצין מבחן.

לולא הסחיטה והאיומים, יתכן והנערים היו יוצאים בזול, כעת נשקלת בקשת התביעה הציבורית להכניסם למסגרת חינוכית מתקנת בתנאים מחמירים במוסד לעבריינים צעירים

על גנבת מחנויות שגנבה פעם אחת יותר מדי

גבי היה בעל חנות לממכר בגדים. היה לו חנות בגדים בקניון במרכז הארץ. לאחר מספר שנים שהעסק שלו שגשג הוא הקים עוד שתי חנויות בקניונים בערים שכנות. בשנת 2010 הוא שם לב שחלק מהמלאי שלו בחנויות חסר. בהתחלה הוא לא הבין איך כל פעם הוא מזמין סחורה וכל פעם חסרים ממנה שניים או שלוש פרטים. הוא חשב שיש לו טעות בספרים. לאחר שחשדו התעורר הוא שכר חוקר פרטי העונה לשם רני. רני הבין שמשהו כאן לא מסתדר. הוא החליט להציב מצלמות מעקב בחנות עצמה וגם במחסנים שלה.

סיפור חקירות – מה קורה שלבעל חנויות נמאס שגונבים ממנו?

לאחר שלגבי נמאס שגונבים ממנו, הוא ביקש מרני לחקור חקירה יסודית ומעמיקה. סיפור חקירות זה התברר כפשוט מאוד. לגבי הייתה עובדת שקראו טלי. טלי עבדה עם גבי מספר שנים והיא עסקה גם בטיפול במלאי וגם במכירה ללקוחות החנות. מדי פעם שאף אחד לא היה שם לב טלי היה "לוקחת" חולצה אחת או מכנס ג'ינס לבית שלה בלי לשלם או לדווח על כך. לאחר התקנת המצלמות רני תפס את טלי בפעולה. היא תעודה במשך חודשיים כאשר כל פעם היא גונבת פריט אחר מהסחורה. גבי פיטר אותה ופנה למשטרה. נמאס היה לו שגונבים ממנו והוא החליט שמעכשיו תמיד יהיו בחנויות שלו מצלמות אבטחה. טלי נשפטה לשנה מאסר בפועל ובקנס של עשרת אלפים ₪.

סיפור חקירות – איך בלש פרטי יכול לסייע לנו להגן על הרכוש שלנו?

סיפור חקירות זה מהווה דוגמא טובה לדרך שבה חוקר פרטי יכול לעזור לנו להגן על הרכוש הפרטי שלנו. בלש פרטי יכול להציב מכשירי מעקב ומצלמות בבית שלנו או בבית העסק שלנו. הוא יכול לבצע חקירות אודות אנשים שנמצאים בחיים שלנו ולוודא שאין להם עבר פלילי או שלדים בארון. החוקר יוכל לסייע לנו לברר אם מישהו מנסה לפגוע בנו או ברכוש שלנו. על ידי השגת ראיות ממשיות החוקר הפרטי יסייע לנו לשמור על הביטחון האישי שלנו ועל הביטחון של הרכוש שלנו.
לסיכום, ניתן לומר שהסיפור של גבי מהווה דוגמה חיה לכך שאסור לנו לסמוך יותר מדי על אף אחד. כמעסיקים אנחנו חייבים תמיד להיות עם יד על הדופק ולוודא שהעובדים שלנו נוהגים בהגינות. במקרה של אי סדרים כדאי לנו לפנות לחוקר פרטי שיעשה לנו סדר בבלגן.

לכל כלל יש יוצא מן הכלל

לפני מספר חודשים, חברי הטוב, אברהם כוכבי, איש עסקים ממולח, המחיש לי עד כמה נכון המשפט, שלכל כלל, יש יוצא מן הכלל.

חברי הוא בעל מפעל לייצור נעליים מצליח מאד, המעסיק עשרות עובדים. הוא מתגמל אותם במשכורות ובונוסים נאים, ועובדיו תמורת נדיבותו, מייצרים כבר עשרות שנים נעליים איכותיות ויוקרתיות. לפני מספר שנים הוא עשה "טובה" לקרובת משפחה והסכים להעסיק את בנה, כמנהל חשבונות במשרדי המפעל. כבר אז שאלתי אותו, אם הוא לא חושש לערבב בין משפחה לעסקים והוא אמר, שהוא מכיר היטב את הבחור והוא ישר כמו סרגל, בדיוק כמו אמו.

לא חושש לערבב בין משפחה לעסקים?

החוש האינטואיטיבי שלי, אותת לי, שהפעם חברי הממולח, עומד לעשות שגיאה קשה. בהתחלה, בנה של החברה, ארז, היה עובד חרוץ ומהימן. כוכבי היה מרוצה מעבודתו ומדי פעם עקץ אותי, שאני חשדן מדי. אך בזמן האחרון, כוכבי שם לב, שמצבו הכלכלי של ארז השתפר באופן ניכר, ולא בזכות העלאה במשכורת. למשל, ארז קנה ג'יפ מפואר ועוד.

כדי לא ליצור אי נעימות, כוכבי פנה אליי וביקש ממני לבדוק את מעשיו של ארז בתוך ומחוץ למשרד. ביקשתי שיעביר אליי עותקים של ספרי החשבונות של המפעל, את ההרשאות למערכות המחשב והיתר לבדיקת חשבונות הבנקים של החברה. פניתי לחבר שיסייע לי לבדוק מה קורה בחשבונות הבנק של ארז. מאותו הרגע עקבתי מקרוב אחר מהלכיו של ארז.

דבר ראשון בדקתי את חשבון הבנק של ארז. ארז עדיין החזיק בחשבון בנק בנפרד מאשתו, למרות שהיה נשוי כבר למעלה משנה. כפי שהתברר לי במהרה, החשדות שלי היו מוצדקים לפני מספר חודשים החלו להיכנס לחשבון של ארז סכומים נאים למדי. הסכומים שנכנסו לחשבונו יכלו להיות רק משלושה מקורות. מזכיות בהגרלות, מהימורים או מהמפעל של כוכבי. בעזרת חבר רואה חשבון בדקתי את תנועות החשבון ואת ספרי החשבונות של המפעל. במהרה גילינו, שיש הפרשים בין הסכומים שהתקבלו מלקוחות לבין הסכומים שקיימים בחשבון של הלקוח שלי.

בנוסף, התברר שנוצר חשבון בנק חדש, שאליו מועברים באופן ספוראדי, סכומים גבוהים לחשבון המשמש כחשבון מעבר. בדיקה נוספת העלתה שארז מצא דרך להעביר סכומי כסף מחשבונות הבנק של המפעל לחשבון פיקטיבי ומשם לחשבון הבנק של ארז. כמו כן, עלינו על שיטת העבודה של ארז. לאחר כניסת הכספים והעברתם לחשבון הפיקטיבי, הוא היה נכנס לתנועות במחשב ומתקן אותן כדי שלא ניתן יהיה לעלות על ההפרשים. רק שהפעם הוא איחר לתקן את ההפרשים ולכן עלינו על התרמית שלו.

זימנתי את כוכבי למשרדי, משרד חקירות שאותו הכיר משיחות החולין שלנו לאחר ארוחת הצהריים, שאנחנו עושים ביחד פעם בשבוע, והראיתי לו את התגליות שלי, הסברתי לו כיצד אני וחברי עלינו על שיטת העבודה של ארז ושיש לו קייס לפנות למשטרה ולהתלונן על העובד שלו.

כוכבי, איש טוב מיסודו, הודה לי ואמר שימצא דרך לטפל בעניין מבלי לפגוע ביחסיו עם קרובת המשפחה.

כעבור כמה שבועות, כוכבי סיפר לי שהוא קרא לארז, הציג לו את ההוכחות לתרמית שלו וביקש ממנו להחזיר את כל מה שהוא לקח, להגיש התפטרות מידית וזאת כדי למנוע ממנו לגשת למשטרה ולהתלונן עליו. ארז לאחר שניסה להכחיש את האשמות, בחר באופציה של בכי ורחמים, ובסוף, הבין שאין לו ברירה והסכים לתנאיו של מעסיקו.

כאות תודה לטיפולי המהיר, כוכבי החליט לפנק אותי בזוג נעליים איכותיות תוצרת המפעל שלו.

כשנעלמים דברים בבית תמיד מאשימים את עובדת משק הבית

באחד הימים הגיעה אל משרדי חברת רודס חקירות, אישה בעלת מראה היסטרי ועצבני גם יחד. אחרי שתי כוסות מים וקפה שחור חזק. מיכל, שם בדוי, התחילה לספר לי את סיפורה.

מיכל היא אישה צעירה בתחילת שנות השלושים שלה, היא מתגוררת באחד הבתים החדשים בעיר דרומית בארץ ובין הבתים היקרים ביותר. לאחרונה החלו להעלם דברים בביתה וזאת עם סימנים של פריצה, כלומר, מהפכה שלמה בבית, חפצים זרוקים ובדרך כלל כמה "דברים" חסרים. התחלתי לתחקר את מיכל באשר לעובדים בבית או האם ישנם בני נוער בבית. מיכל סיפרה לי שאין לה ילדים וכי היא לא מוכנה להאמין שעובדת הניקיון ומשק הבית שלה, תשלח יד אל החפצים שלה. מיכל סיפרה לי שאותה עובדת משרתת את בעלה כבר תקופה ארוכה של כמעט עשור עוד לפני שנישאו והאמינות שלה היא ללא דופי.

למען האמת אחרי שביקרתי בביתה של מיכל התרשמתי מאמיתות דבריה של מיכל. באתי במסווה של איש מכירות וישבתי בסלון ביתה היפה של מיכל. העובדת היתה שלווה במיוחד והיתה שקועה בעבודתה. כל סימן לביצוע מעשה גניבה גם כאשר הסתכלתי בחדרה של עוזרת הבית לא נראה ולא העלה דבר. שלחתי עוד סוכנים שלי לבדוק את המקרה אולי יראו דברים שאני לא ראיתי , ובכל אופן בחרת להשתמש בציוד מעקב והצבתי מצלמות ריגול מקצועיות שנמצאות אצלי בדרך קבע מאז שהתחלתי את עבודתי בתור חוקר פרטי.

למרות שעובדת משק הבית לא הראתה כל סימן מחשיד, לא הייתי שקט לגביה. אני לא יודע מדוע, אבל משהו בשקט ובשלווה של האישה הזאת, עורר בי חוסר שקט. התברר שההחלטה להציב מצלמות בבית הייתה החלטה נכונה, מאחר שאלה עלו על מוקד על הבעיות והמהפכה בבית.

פרט שמיכל לא סיפרה לי והתגלה מאוחר יותר הוא, שבתה הבוגרת של עובדת משק הבית, נערה כבת 16 שהיתה באה לקחת את כלב הרועים של מיכל לטיול ונשארת לשחק עימו בבית וגם לעזור לאמא, היתה מעורבת בדבר. הילדה היתה מחפשת בשיטתיות אחר דברים שנראו לה יקרי ערך מבלי להחזיר הכל למקום. מעבר לגניבות היה עוד משהו מחשיד, הילדה לא היתה עוצר לבחון את דבר הערך ויוצאת מביתה של מיכל תוך זמן קצר.

החלטתי לעקוב אחרי הילדה וראיתי אותה הולכת לאזור מפוקפק בעיר, מביאה את אשר מצאה ובתמורה מקבלת שקיק קטן , כאשר לא נראה הדבר שהביאה הנערה ל"סוחר", היה אותו סוחר מביא לה סדרה רצינית של סטירות לחי מצלצלות ושולח אותה משם. מיותר לציין שהייתי חייב לכנס את שתי הנשים לשיחה. הן מיכל והן עובדת משק הבית היו מזועזעות מהמקרה ולא האמינו למשמע אוזניהם גם לאחר שהצגתי להן את ההוכחות המוקלטות והמוסרטות.

כעת דנה, בתה של עוזרת הבית מקבלת טיפול ואילו היא עצמה נפרדה בכאב רב מעבודה ארוכת השנים, לאחר שמצפונה לא אפשר לה להמשיך לעבוד בבית.

חקירת החתן המיועד

לא מזמן נכנסה אליי אישה (נקרא לה רוזי - שם בדוי), שרצתה לדעת הכל על בעלה לעתיד של הבת שלה, היא החלה לספר לי מדוע היא חושדת שמשהו לא כשורה, ובמהלך הסיפור היא כל הזמן דיברה על כסף, כסף, כסף
הבנתי שיש משהו נסתר בבעל הזה, הבנתי ממנה שהוא בן 29, בעלים של בית קפה די מצליח באיזור המרכז, אביו יבואן משקאות מהגדולים שיש במדינה, ואימו עורך דין בכירה במשרד המשפטים - בקיצור - משפחה מוצלחת מאוד.

היא כל הזמן כיוונה אותי לחקור מאיפה יש להם כל כך הרבה כסף, היא הרגישה שמשהו חשוד בו ולכן פנתה אליי כחוקר פרטי לנסות ולהבין את העניין, קיבלתי ממנה פרטים על המשפחה ויצאתי לדרך.
כבר בערב הראשון ישבתי אצלו בבית הקפה ורציתי לראות התרחשויות מוזרות, לאחר כשעה וחצי שבית הקפה היה עמוס מאוד, והתנהל כשגרה יצאתי החוצה והמשכתי את התצפית מהרכב. באיזור השעה 22:00 המיועד שלנו יצא מבית הקפה, המשכתי לעקוב אחריו וראיתי שהוא הגיע לביתה של חברתו, הלוא היא הבת של רוזי.
חזרתי לבית הקפה לנסות ולגלות דברים מיוחדים בהתנהלות, בסביבות השעה 1:30, ראיתי את המיועד חוזר לבית הקפה לבוש בחליפה, כבר לא היו אנשים בבית הקפה, והוא ירד למרתף, שהה שם כמעט עד 6 בבוקר, יצא והלך לביתו.

הייתי ממש נואש לגלות מה מתרחש במרתפי בית הקפה בשעות הלילה, וחיפשתי כניסות תת קרקעיות פנימה, למחרת שוב עמדתי באותם השעות, הפעם באיזור המחסנים, בכניסה האחורית לבית הקפה, ובשעות הלילה המאוחרות, כשבית הקפה היה ריק מאדם, ראיתי תנועה ערה של אנשים שנכנסים לאיזור בית הקפה, אנשים בחליפות, מחוייטים, נראים מהעשירון העליון של המדינה, ניסיתי לצאת מהרכב ולברר מה יש שם, ונאמר לי שהכניסה היא על ידי הזמנות בלבד. התחלתי לחשוד שמתנהלים הימורים לא חוקיים במרתף והתחלתי לחפש ברשת על בתי קזינו מאולתרים באיזורי, פניתי למשטרה לקבל מידע ושם נאמר שהם קיבלו מספר קריאות על המקום, אך עדיין אין להם צו בית משפט לפשיטה על המקום.

הייתי חייב להוכיח, למחרת שוב הגעתי לבית הקפה מחופש למוביל סחורה וביקשתי להוריד סחורה במחסני בית הקפה, הצלחתי להתגנב למרתף וצילמתי את כל מה שהלך שם, מצאתי ז'יטונים של קזינו על הרצפה ועשרות שולחנות של פוקר, רולטה ומשחקי קלפים. מהר יצאתי החוצה, וזימנתי אליי למשרד את רוזי, הראיתי לה את הממצאים, ופנינו ביחד למשטרה.

חיפוש אחרי האב האובד

לפני כמה חודשים נכנס אליי בחור צעיר כבן 30, הוא ביקש לפתוח בחקירה פרטית כדי לגלות מיהו אביו הביולוגי. לפי הסיפור שלו הבנתי שהורי התגרשו כשאימו הייתה בהריון והקשר בין ההורים נותק, האם ילדה וגידלה את הבן לבד, משהו כמו 3 שנים, ואז הגיע גבר חדש לחייה שגידל ביחד איתה את הילד.

הוא טען שניסה בכל הדרכים האפשריות להשיג את הפרטים של אביו הביולוגי שפשוט לא נמצאו בשום מקום, אימו כמובן מסרה לו רק את שמו, מעבר לזה לא יודעת מה עלה בגורלו ב 27 השנים האחרונות.
החיפוש החל ברשתות החברתיות ובאתרי משרדי הממשלה, לאחר מכן עברנו לחיפוש במאגרי מידע שהיו לרשותינו מתוקף תפקידינו. חיפוש זה העלה שני אנשים אופציונליים להיות האב הביולוגי, האחד בלוס אנג'לס, מתאים בדיוק לפרטי האב, בן 59, עזב את הארץ לפני 25 שנה. לא היו רישומים במערכת על ילד שחי בישראל ולכן המשכנו לאדם השני, לצערינו זה היה אדם שנפטר לפני כ 15 שנים, הוא חי בארץ ועזב אותה לפני כ 20 שנה (10 שנים לאחר הגירושים), הוא נסע לחפש את עצמו באוסטרליה, הרישומים מדווחים על שני ילדים, האחד בדיוק עונה על הפרטים של הבחור שלנו, והילד השני חי בתל אביב כבן 25, נסענו להיפגש איתו.

כשהגענו אליו מצאנו אדם משכיל מאוד, בעל משרד פרסום די נחשב באיזור המרכז, ישבנו איתו לשיחה צפופה על אביו, כבר בשיחה הבחנתי בדמיון בין שני הבנים והתחלתי לחשוד שאכן מדובר באב הביולוגי של שניהם.
הוא סיפר לנו שאביו לקח קשה מאוד את הגירושים מאשתו השנייה ונסע לנקות את הראש במזרח הרחוק, לאחר כארבעה חודשים נסע למצוא את עצמו באוסטרליה וחי שם כמה שנים, היה לו עסק מצליח לבגדי ספורט והוא היה מאושר עד הגג, אפילו הזמין את בנו לביקור באוסטרליה, יום אחד העסק נפל והוא איבד את כל רכושו, הוא לקח את זה מאוד קשה ןתלה את עצמו בכניסה לחנות.

לא יכולנו לסיים את השיחה מבלי לקחת את הבחור הצעיר לבדיקת דם, לוודא שאכן יש קשר דם בין האחים החורגים, ולאחר יומיים הגיעו התוצאות שאכן יש קשר דם.

הבעל האישה והמאהב ההומו

הסיפור שלי הפעם מדבר על זוג בשנות ה 40 לחייהם שנשואים באושר.

האישה, נקרא לה א', פנתה לחוקר פרטי כי היא חושבת שבעלה החליף את זהותו המינית והחל לאהוב גברים, היא חשדה בכך מפני שהסקס בניהם כבר לא אותו הדבר,ומפני שהחל לקנות בגדים שלא היה קונה בעבר, צבעוניים וצמודים לגוף, בנוסף להכל א' טענה שבעלה נעלם מדי פעם לכמה שעות מהבית מבלי לספר לה לאן.

התחלנו בחקירה תוך שיתוף פעולה מלא עם א', ביקשנו שתעדכן אותנו בכל פעם שבעלה יוצא מהבית שלא למטרות עבודה או דברים מתוכננים מראש, ואכן לאחר יומיים שלחה לי הודעה שבעלה מתארגן ליציאה, מיד התארגנו והגענו לחניית הבית לפני שהספיק לצאת מהבית, מעקב קצר גילה שאכן הגיע למועדון של גייז באיזור המרכז, בדרך למועדון בעלה נראה מחליף את בגדיו ולובש חולצה מכופתרת פרחונית צמודה לגוף ומתבשם בבושם נשי, כשיצא נראה היה שהוא די מבוייש אך מכיר את באי המקום, גם אנחנו החלפנו בגדים ונכנסו פנימה.

לאחר לא הרבה זמן ראינו מישהו מתקרב לעבר בעלה, ומקבל אותו בחיבוק ונשיקה. ומייד החלו את הערב שלהם ביחד עם שתייה על הבר וריקודים ברחבת הריקודים. יצאנו החוצה וחיכינו לראות את היציאה של שניהם מהמועדון, לאחר כשעתיים יצאו שניהם אוחזים ידיים ונכנסו לרכב, נסיעה קצרה הביאה את שניהם לכיוון ביתו של בן הזוג, מהרכב הם יצאו שוב כשידיהם אחוזים, והם עלו למעלה.

לאחר כשעה וחצי, ירד בעלה של א' מהבניין והחל בנסיעה לביתו, בדרך הביתה ראינו אותו מחליף חולצה (לאותה החולצה שיצא איתה מביתו) ומתבשם באותו הבושם, לאחר נסיעה קצרה של כ 10 דקות הגיע שוב לביתו. סיפרנו על הממצאים לא', וביקשו ממנה עדיין לא לעשות דבר ולעדכן אותנו שוב כשאר מתארגן ליציאה, ולאחר שלושה ימים, ערב שישי, שוב קיבלו הודעה שהבעל מתארגן - הפעם ביקשנו ממנה לשאול אותו לאן הוא הולך, והיא קיבלה תשובה שהוא הולך לפאב עם שני חברים.

הפעם הצטיידנו במצלמות הזעירות שלנו ושוב ביצענו מעקב אחרי בעלה, ואכן התגלה שוב ביחד עם אותו בן זוג במועדון אחר באיזור המרכז, אותו סיטואציה, שוב החלפות הבגדים, הפגישה הדיסקרטית בתוך המועדון והיציאה המשותפת.

חקירת עובדים

הסיפור שלי היום, מדבר על מפעל בתעשיית המזון, יואב הוא מנהל המפעל, ובמפעל יש כ 45 עובדים צעירים, ותיקים, נשים וגברים. אחד מעובדי המפעל הוא ראובן, עובד ותיק כבן 55, שהיה העובד המועדף על יואב. ראובן עובד במפעל מיום הקמתו ועד היום, ראובן ויואב היו חברים טובים גם מחוץ לשעות העבודה וכמעט ולא היו ביניהם יחסי עובד ומעביד.

לפני כשלושה חודשים הגיעו למפעל עוד 4 עובדים חדשים, צעירים בשנות ה 30 המוקדמות לחייהם, בסיכום החודשי שערך יואב עם הנהלת החשבונות מול מחלקת הייצור התגלה פער בין הכמות המיוצרת במחלקת הייצור לבין הכמות המשווקת לרשתות ולחנויות, יואב החל לחקור לבד את העניין ולנסות להבין מאיפה מגיעים החוסרים האלו, כמובן שהחשיבה הראשונית הייתה שאחד מהעובדים החדשים פשוט גונב מזון מהמפעל.

לאחר כמה ניסיונות של חקירה עצמאית, יואב לא הצליח להגיע לתובנות והוא פנה לחוקר פרטי, שיגלה מי העומד מאחורי החוסרים. בתחילה התקנתי מצלמות נסתרות לאחר שעות הפעילות של המפעל, כך יצא שאף אחד אינו ראה את ההתקנה. לאחר כמה ימים ביקשתי מיואב אישור להתחיל ולחקור את עובדי המפעל, יואב ביקש להוציא כמה אנשים מהרשימה, כאשר חשב בביטחון גדול שהם לא מעורבים, כן, ראובן היה אחד מהם. כמובן שבחקירות האנשים במפעל כולם הכחישו ולא לקחו על עצמם את האחריות לחוסרים, אך לאחר כמה ימים כשהגיעו התצלומים של המצלמות הנסתרות, התגלתה האמת, ראובן הנאמן הוא העומד מאחורי הפרשה. יואב קרא לראובן למשרדו ושאל האם מעורב בהיעלמות מוצרי המזון, ראובן הכחיש ולא האמין שיואב בכלל חושד בו, לאחר כמה שניות שלף את התמונות שמראות בבירור שראובן הוא הגנב, שמצידו נשאר מבוייש ועל סף דמעות.

ראובן החזיר את כל מוצרי המזון שעדיין לא השתמש בהם ופוטר מעבודתו באופן מיידי, לאחר כל כך הרבה שנות עבודה, נשאר ללא שום דבר, חשוב לציין שללא פנייתו של יואב למשרד חקירות לא הייתה מתגלה האמת, ויואב יכול היה לפטר עובדים כל הזמן אך הגניבות היו נמשכות.

חשיפת רשת הימורים באינטרנט

סיפור חקירות – איך בלש פרטי חשף רשת הימורים בספורט

ספורט הוא אחת מההנאות הגדולות והטובות ביותר בחיים שלנו. בארץ שלנו הימורי ספורט חוקיים רק דרך מפעל הפיס וניתן להמר רק מגיל 18. באחד מבתי הספר במרכז הארץ בני נוער רבים הימרו בעזרת כרטיסי האשראי של ההורים שלהם. לנ' יש בן בגיל 15 – ס'. ס' היה לוקח את כרטיס האשראי של נ' ומהמר אתו באופן קבוע באתרי הימורים בחוץ לארץ. מיותר לומר, ואף ברור, שהוא היה מפסיד כספים רבים. מתוקף עבודתו נ' היה נעדר הרבה מהבית לחוץ לארץ והוא לא עקב באופן רציף אחר ההוצאות שלו בכרטיס האשראי, אולם כאשר אלפי שקלים ירדו להם לטמיון מדי חודש הוא התחיל לחשוד. סיפור חקירות זה הוא סיפור פשוט לכאורה – נ' תפס את בנו בשעת מעשה והעניש אותו, אך הסיפור לא הסתיים.

למה ההימור לא משתלם?

ס' היה כבר מכור להימורים בשלב שנ' תפס אותו. הוא התחיל להמר בבית הספר בהימורים בלתי חוקיים. נ' שם לב שההתנהגות של בנו משונה וחשודה. הוא פנה לחוקר פרטי בשביל לברר איך בנו מבלה בשעות הפנאי. החוקר הפרטי חשף בפני נ' סיפור חקירות לא פשוט. הוא גילה שס' הפסיד כספים רבים "ושחבריו" לכיתה מנצלים אותו בשל כך וסוחטים אותו בשביל שהם לא ילשינו לאבא שלו. נ' והחוקר הפרטי תיעדו את המעשים ופנו למשטרה. מסתבר שההימור על פשע הוא הימור לא משתלם.

למה יש דברים שלא שווה להמר עליהם?

ס' למד בדרך הקשה שעל אמון לא מהמרים ושבכלל לא שווה להמר על שום דבר בחיים. חבריו לכיתה נענשו וכיום הם מצפים לתחילת משפטם בבית המשפט לנוער. נ' חייב את ס' ללכת לטיפול פסיכולוגי בשביל שהוא יתמודד עם בעיית ההימורים שלו. בית הספר של ס' התחיל לאכוף בצורה משמעותית יותר את המשמעת בהפסקות והוא מקפיד לגלות כל מקרה של אלימות או של הימורים.

בשיחה עם החוקר הפרטי שחקר את הפרשה, גילנו תמונת מצב עגומה, בה אלפי בני נוער בישראל מהמרים מדי שנה. הוא סיפר שהתופעה נפוצה ושכיחה הרבה יותר ממה שנהוג לחשוב ושההורים והגורמים החינוכיים לא מודעים לה מספיק. הוא ציין שההתמכרות להימורים של בני נוער רבים מתגלה רק כאשר הם מגיעים למצב של חוסר אונים ופשיטת רגל. הוא מציע להורים ולאנשי חינוך לשים לב למה שהילדים שלהם עושים בשעות הפנאי שלהם.

חקירה פרטית

בבלוג זה אני הולך לשתף אתכם בחלק מסיפורי החקירות הפרטיות שלי,

קוראים לי אלעד ואני חוקר פרטי במקצועי, כבר 12 שנים, אני נתקל בהמון מקרים וסיפורים שאת חלקם אוכל לפרסם כאן, לא תמיד יש צורך לשכור את שירותיו של חוקר פרטי, לפעמים אפשר לדעת המון על הצד השני ולנסות להבין טוב יותר לאחר שתקראו את סיפורי החקירות.

אשתדל להעלות לבלוג מידי פעם סיפור חקירה אמיתי, כמובן שהשמות והמיקומים יהיו בדויים אבל עקרון החקירה יישמר.

אני מטפל בהמון סוגים של פניות, אך כמובן שאנחנו הישראלים חשדניים במיוחד ותמיד חושדים בבן/בבת הזוג שלנו ולכן אלו הם חלק גדול מהמקרים בהם משרדי מטפל.