למישהו יש אקמול?

בבית ספר אחד באזור מרכזי בארץ, אשר ידוע בבעיות ההתנהגות שלו, החלו להתרחש מקרי גניבה מוזרים. ולמה אני אומר מוזרים? שהרי מה מוזר במקרה גניבה?  מה שהיה מוזר זה שהגניבה התבצעה ככל הנראה על ידי אדם בלתי נראה. לפחות כך נטען על ידי צוות המורים. הגניבות היו מתרחשות באופן שיטתי בהפסקות, דווקא במקרים בהם ההמולה חגגה וכל אחד היה יכול להבחין בנער שנכנס אל חדר מורים כמעט ריק. אבל מה קורה כאשר לא רואים שום נער ומדוע כל מה שאותו גנב מעוניין בו הוא כדורי אופטלגין או אקמול?

זה היה אחד המקרים היותר מעניינים שהגיעו אל משרד חקירות רודס, וכמובן שניגשתי אל המלאכה באופן מיידי ובמקרה רגיש כמו זה באופן אישי יחד עם חוקרת ילדים ונוער שחברה אלי במקרים בהם היו מעורבים נערים צעירים וילדים- התעלומה של כאב הראש התחילה להסתבך וקשה היה להבין מה פשר העניין של גניבת האקמולים.

המטרה הראשונה הייתה לראות ולגלות מיהו אותו גנב של משככי הכאבים וכמובן מדוע הוא עושה את זה. שהרי מה הבעיה להשיג אקמול בבית ? החקירה נמשכה זמן רב , זמן בוא לא העלתה דבר וחצי דבר. הוחלט לעשות מעשה קיצוני ואמיץ יותר שעשוי היה לעלות לי בתעודת החוקר שלי וכמובן במוניטין המקצועי שלי בתור איש מקצוע- לבדוק את נושא המורים והמעורבות שלהם בנושא "כאב הראש" הגדול בבית הספר.

חקירת המורים לא היתה פשוטה ודרשה את הסכמת המנהלת שלא נתנה את אותה הסכמה בקלות ביהותה מאמינה בצוות המורים הישר של שנאמנותו לבית הספר ולתלמידיו היא ללא דופי. לאחר מסע של שכנועים ולאחר שהסברתי למנהלת שללא עזרה מצידה בחקירה, המקרים יחזרו על עצמם ויתכן שבריאותם של אותם התלמידים עליהם היא מדברת עלולה להימצא בסכנה, הסכימה המנהלת ונתנה אור ירוק לחקור גם כיוונים אחרים.

מה שהתגלה תקף אפילו אותי בהלם  לאחר שהצבנו מצלמות בחדר המורים, ולאחר מעקב של לא פחות משלושה שבועות תמימים. התברר שמורה חדשה בבית הספר היתה נהגה להחביא  אופן קבוע אופטלגין מאחורי תמונת המחזור שניצבת מאחורי הדלת, ולאחר כמה דקות היה מגיע נער ולוקח אותם. לאחר שהצגנו את הממצאים, תחילה בפני המנהלת ולאחר מכן גם לכל הנוגעים בפרשה, ולאחר שגם המשטרה נכנסה לתמונה, התברר כי הילדים איימו על המורה שיפיצו תמונות פרובוקטיביות שלה שהושגו תוך פריצה אל המכשיר האישי שלה. את הכדורים הם מכרו לילדים ונערים בבית הספר וטענו שאלה כדורי ריטלין, שניתנים לבעלי בעיות קשב וריכוז.

 החקירה נמצאת בעיצומה וגילוי הילדים שנטלו את אותם כדורים עדיין לא הושלם. הנערים נעצרו לחקירה ושוחררו למאסר בית עד תום ההליכים ונמצאים במעקב מתמיד של קצין מבחן.

לולא הסחיטה והאיומים, יתכן והנערים היו יוצאים בזול, כעת נשקלת בקשת התביעה הציבורית להכניסם למסגרת חינוכית מתקנת בתנאים מחמירים במוסד לעבריינים צעירים

על גנבת מחנויות שגנבה פעם אחת יותר מדי

גבי היה בעל חנות לממכר בגדים. היה לו חנות בגדים בקניון במרכז הארץ. לאחר מספר שנים שהעסק שלו שגשג הוא הקים עוד שתי חנויות בקניונים בערים שכנות. בשנת 2010 הוא שם לב שחלק מהמלאי שלו בחנויות חסר. בהתחלה הוא לא הבין איך כל פעם הוא מזמין סחורה וכל פעם חסרים ממנה שניים או שלוש פרטים. הוא חשב שיש לו טעות בספרים. לאחר שחשדו התעורר הוא שכר חוקר פרטי העונה לשם רני. רני הבין שמשהו כאן לא מסתדר. הוא החליט להציב מצלמות מעקב בחנות עצמה וגם במחסנים שלה.

סיפור חקירות – מה קורה שלבעל חנויות נמאס שגונבים ממנו?

לאחר שלגבי נמאס שגונבים ממנו, הוא ביקש מרני לחקור חקירה יסודית ומעמיקה. סיפור חקירות זה התברר כפשוט מאוד. לגבי הייתה עובדת שקראו טלי. טלי עבדה עם גבי מספר שנים והיא עסקה גם בטיפול במלאי וגם במכירה ללקוחות החנות. מדי פעם שאף אחד לא היה שם לב טלי היה "לוקחת" חולצה אחת או מכנס ג'ינס לבית שלה בלי לשלם או לדווח על כך. לאחר התקנת המצלמות רני תפס את טלי בפעולה. היא תעודה במשך חודשיים כאשר כל פעם היא גונבת פריט אחר מהסחורה. גבי פיטר אותה ופנה למשטרה. נמאס היה לו שגונבים ממנו והוא החליט שמעכשיו תמיד יהיו בחנויות שלו מצלמות אבטחה. טלי נשפטה לשנה מאסר בפועל ובקנס של עשרת אלפים ₪.

סיפור חקירות – איך בלש פרטי יכול לסייע לנו להגן על הרכוש שלנו?

סיפור חקירות זה מהווה דוגמא טובה לדרך שבה חוקר פרטי יכול לעזור לנו להגן על הרכוש הפרטי שלנו. בלש פרטי יכול להציב מכשירי מעקב ומצלמות בבית שלנו או בבית העסק שלנו. הוא יכול לבצע חקירות אודות אנשים שנמצאים בחיים שלנו ולוודא שאין להם עבר פלילי או שלדים בארון. החוקר יוכל לסייע לנו לברר אם מישהו מנסה לפגוע בנו או ברכוש שלנו. על ידי השגת ראיות ממשיות החוקר הפרטי יסייע לנו לשמור על הביטחון האישי שלנו ועל הביטחון של הרכוש שלנו.
לסיכום, ניתן לומר שהסיפור של גבי מהווה דוגמה חיה לכך שאסור לנו לסמוך יותר מדי על אף אחד. כמעסיקים אנחנו חייבים תמיד להיות עם יד על הדופק ולוודא שהעובדים שלנו נוהגים בהגינות. במקרה של אי סדרים כדאי לנו לפנות לחוקר פרטי שיעשה לנו סדר בבלגן.

לכל כלל יש יוצא מן הכלל

לפני מספר חודשים, חברי הטוב, אברהם כוכבי, איש עסקים ממולח, המחיש לי עד כמה נכון המשפט, שלכל כלל, יש יוצא מן הכלל.

חברי הוא בעל מפעל לייצור נעליים מצליח מאד, המעסיק עשרות עובדים. הוא מתגמל אותם במשכורות ובונוסים נאים, ועובדיו תמורת נדיבותו, מייצרים כבר עשרות שנים נעליים איכותיות ויוקרתיות. לפני מספר שנים הוא עשה "טובה" לקרובת משפחה והסכים להעסיק את בנה, כמנהל חשבונות במשרדי המפעל. כבר אז שאלתי אותו, אם הוא לא חושש לערבב בין משפחה לעסקים והוא אמר, שהוא מכיר היטב את הבחור והוא ישר כמו סרגל, בדיוק כמו אמו.

לא חושש לערבב בין משפחה לעסקים?

החוש האינטואיטיבי שלי, אותת לי, שהפעם חברי הממולח, עומד לעשות שגיאה קשה. בהתחלה, בנה של החברה, ארז, היה עובד חרוץ ומהימן. כוכבי היה מרוצה מעבודתו ומדי פעם עקץ אותי, שאני חשדן מדי. אך בזמן האחרון, כוכבי שם לב, שמצבו הכלכלי של ארז השתפר באופן ניכר, ולא בזכות העלאה במשכורת. למשל, ארז קנה ג'יפ מפואר ועוד.

כדי לא ליצור אי נעימות, כוכבי פנה אליי וביקש ממני לבדוק את מעשיו של ארז בתוך ומחוץ למשרד. ביקשתי שיעביר אליי עותקים של ספרי החשבונות של המפעל, את ההרשאות למערכות המחשב והיתר לבדיקת חשבונות הבנקים של החברה. פניתי לחבר שיסייע לי לבדוק מה קורה בחשבונות הבנק של ארז. מאותו הרגע עקבתי מקרוב אחר מהלכיו של ארז.

דבר ראשון בדקתי את חשבון הבנק של ארז. ארז עדיין החזיק בחשבון בנק בנפרד מאשתו, למרות שהיה נשוי כבר למעלה משנה. כפי שהתברר לי במהרה, החשדות שלי היו מוצדקים לפני מספר חודשים החלו להיכנס לחשבון של ארז סכומים נאים למדי. הסכומים שנכנסו לחשבונו יכלו להיות רק משלושה מקורות. מזכיות בהגרלות, מהימורים או מהמפעל של כוכבי. בעזרת חבר רואה חשבון בדקתי את תנועות החשבון ואת ספרי החשבונות של המפעל. במהרה גילינו, שיש הפרשים בין הסכומים שהתקבלו מלקוחות לבין הסכומים שקיימים בחשבון של הלקוח שלי.

בנוסף, התברר שנוצר חשבון בנק חדש, שאליו מועברים באופן ספוראדי, סכומים גבוהים לחשבון המשמש כחשבון מעבר. בדיקה נוספת העלתה שארז מצא דרך להעביר סכומי כסף מחשבונות הבנק של המפעל לחשבון פיקטיבי ומשם לחשבון הבנק של ארז. כמו כן, עלינו על שיטת העבודה של ארז. לאחר כניסת הכספים והעברתם לחשבון הפיקטיבי, הוא היה נכנס לתנועות במחשב ומתקן אותן כדי שלא ניתן יהיה לעלות על ההפרשים. רק שהפעם הוא איחר לתקן את ההפרשים ולכן עלינו על התרמית שלו.

זימנתי את כוכבי למשרדי, משרד חקירות שאותו הכיר משיחות החולין שלנו לאחר ארוחת הצהריים, שאנחנו עושים ביחד פעם בשבוע, והראיתי לו את התגליות שלי, הסברתי לו כיצד אני וחברי עלינו על שיטת העבודה של ארז ושיש לו קייס לפנות למשטרה ולהתלונן על העובד שלו.

כוכבי, איש טוב מיסודו, הודה לי ואמר שימצא דרך לטפל בעניין מבלי לפגוע ביחסיו עם קרובת המשפחה.

כעבור כמה שבועות, כוכבי סיפר לי שהוא קרא לארז, הציג לו את ההוכחות לתרמית שלו וביקש ממנו להחזיר את כל מה שהוא לקח, להגיש התפטרות מידית וזאת כדי למנוע ממנו לגשת למשטרה ולהתלונן עליו. ארז לאחר שניסה להכחיש את האשמות, בחר באופציה של בכי ורחמים, ובסוף, הבין שאין לו ברירה והסכים לתנאיו של מעסיקו.

כאות תודה לטיפולי המהיר, כוכבי החליט לפנק אותי בזוג נעליים איכותיות תוצרת המפעל שלו.

כשנעלמים דברים בבית תמיד מאשימים את עובדת משק הבית

באחד הימים הגיעה אל משרדי חברת רודס חקירות, אישה בעלת מראה היסטרי ועצבני גם יחד. אחרי שתי כוסות מים וקפה שחור חזק. מיכל, שם בדוי, התחילה לספר לי את סיפורה.

מיכל היא אישה צעירה בתחילת שנות השלושים שלה, היא מתגוררת באחד הבתים החדשים בעיר דרומית בארץ ובין הבתים היקרים ביותר. לאחרונה החלו להעלם דברים בביתה וזאת עם סימנים של פריצה, כלומר, מהפכה שלמה בבית, חפצים זרוקים ובדרך כלל כמה "דברים" חסרים. התחלתי לתחקר את מיכל באשר לעובדים בבית או האם ישנם בני נוער בבית. מיכל סיפרה לי שאין לה ילדים וכי היא לא מוכנה להאמין שעובדת הניקיון ומשק הבית שלה, תשלח יד אל החפצים שלה. מיכל סיפרה לי שאותה עובדת משרתת את בעלה כבר תקופה ארוכה של כמעט עשור עוד לפני שנישאו והאמינות שלה היא ללא דופי.

למען האמת אחרי שביקרתי בביתה של מיכל התרשמתי מאמיתות דבריה של מיכל. באתי במסווה של איש מכירות וישבתי בסלון ביתה היפה של מיכל. העובדת היתה שלווה במיוחד והיתה שקועה בעבודתה. כל סימן לביצוע מעשה גניבה גם כאשר הסתכלתי בחדרה של עוזרת הבית לא נראה ולא העלה דבר. שלחתי עוד סוכנים שלי לבדוק את המקרה אולי יראו דברים שאני לא ראיתי , ובכל אופן בחרת להשתמש בציוד מעקב והצבתי מצלמות ריגול מקצועיות שנמצאות אצלי בדרך קבע מאז שהתחלתי את עבודתי בתור חוקר פרטי.

למרות שעובדת משק הבית לא הראתה כל סימן מחשיד, לא הייתי שקט לגביה. אני לא יודע מדוע, אבל משהו בשקט ובשלווה של האישה הזאת, עורר בי חוסר שקט. התברר שההחלטה להציב מצלמות בבית הייתה החלטה נכונה, מאחר שאלה עלו על מוקד על הבעיות והמהפכה בבית.

פרט שמיכל לא סיפרה לי והתגלה מאוחר יותר הוא, שבתה הבוגרת של עובדת משק הבית, נערה כבת 16 שהיתה באה לקחת את כלב הרועים של מיכל לטיול ונשארת לשחק עימו בבית וגם לעזור לאמא, היתה מעורבת בדבר. הילדה היתה מחפשת בשיטתיות אחר דברים שנראו לה יקרי ערך מבלי להחזיר הכל למקום. מעבר לגניבות היה עוד משהו מחשיד, הילדה לא היתה עוצר לבחון את דבר הערך ויוצאת מביתה של מיכל תוך זמן קצר.

החלטתי לעקוב אחרי הילדה וראיתי אותה הולכת לאזור מפוקפק בעיר, מביאה את אשר מצאה ובתמורה מקבלת שקיק קטן , כאשר לא נראה הדבר שהביאה הנערה ל"סוחר", היה אותו סוחר מביא לה סדרה רצינית של סטירות לחי מצלצלות ושולח אותה משם. מיותר לציין שהייתי חייב לכנס את שתי הנשים לשיחה. הן מיכל והן עובדת משק הבית היו מזועזעות מהמקרה ולא האמינו למשמע אוזניהם גם לאחר שהצגתי להן את ההוכחות המוקלטות והמוסרטות.

כעת דנה, בתה של עוזרת הבית מקבלת טיפול ואילו היא עצמה נפרדה בכאב רב מעבודה ארוכת השנים, לאחר שמצפונה לא אפשר לה להמשיך לעבוד בבית.